1. |
כניסה
01:33
|
|||
2. |
הארנב הלבן
04:03
|
|||
חשיפת כוחות השחור הנעימים
בטעם מר ומייבש
רעידת ידיים מזיעות
מפתח לעולם ההזיות
הארנב הלבן
קורא לי לחזור
אוקטאבות זרועות כוכבים לוחשות לי
לכבות את האור
לתת קפיצה לתוך תהום
צר
ומבטיח
לתת לתאים צבעים ולשכוח
|
||||
3. |
נוגעת
04:45
|
|||
עכשיו כשאת נוגעת - עדיף שתדקרי
לא אטעם מרחמייך, רק תקשיבי לי
במקום להתחמם, תרביצי לי
הברזל לוהט, נפצי את ראשי
רעל בבטני, הפיצי את ההרס
זה לא קורה בכלל, את נעלמת
חוסם את הדימום...
|
||||
4. |
מתקררת
03:54
|
|||
נצמדת לקיר, בוכה
מקווה שזאת הפעם האחרונה שאת מזילה דמעה
את מנסה להעלם בפינות החדר הסגורות
לא מוצאת מסקנות
אחרי שחיפשת כיוונים
לאחר ששאלת אנשים
שניסית אלפי דרכים
כולם שיקרו לך בפנים
מבפנים את צועקת שלא ישמעו
מעמידה פנים שהכול כרגיל
את גילית את האמת ומתנהגת בשקר
אף אחד באמת לא יודע
את מנסה להעלם בפינות החדר הסגורות
לא מוצאת מסקנות
כולם מאמינים ואת מרחפת
נצמדת לקיר מתקררת
|
||||
5. |
חצר
06:58
|
|||
שוכב שקט ללא תזוזה
נושם אויר דחוס של נשימה
עדיין לא שאפתי את האחרונה
חצר כותב הבית
ריח אדמה מכה אותי
בכי חרישי חונק גרוני
עדיין לא דמעתי את האחרונה
חצר כותב הבית
אבא בנה קופסא גדולה
לשמור סודות שאימא לא תדע
עדיין לא צעקתי את האחרונה
חצר כותב הבית
דממה אופפת מחשבות
שינה נצחית חובקת בי
כבר הטבעתי את האחרונה
חצר כותב הבית
|
||||
6. |
ביקורת
03:43
|
|||
מרקם השלווה נפרם מתורפה לאמת עירומה וקשה
נקודת השקפה שאת מציגה
מטר אנליטי כבד
נתעב הוא היום שהטיתי אוזני לדברייך
מדימום המילים אני ניתז לכל עבר
מרות החרפה, צביון של חכמה, כאילו שאת מבינה
נתיב החלום סמוי בעיניים
נכון לי לחשוק שפתיים
נצור בתוכי שבריר נעימת הדמיון
מכבירה במילים, אולי בסוף גם אבין רק המהום של צלילים
מכוסה בשמיכה, עקיצות רקומה - אין קצה לעקור בידיי
ניקובי מחשבה, ביקורת בונה
עדיף שבכלל לא אדע
נתעב הוא היום שהטיתי אוזני לדברייך
מכבירה במילים, אולי בסוף גם אבין רק המהום של צלילים
|
||||
7. |
צהבהבים
05:20
|
|||
בדידות ייסורים בין כותלי צחנת הגן
גגות ציפורים בדמי צואת התן
אפלה חסרת סהר
זרימה קטועה של משחקי שקרים
מסכת עורבים פורחים
ביצות הסוד מוצפות
פרחים צהבהבים
|
||||
8. |
רגע
02:27
|
|||
9. |
חלודה
04:35
|
|||
שמיים צפופים מעלים חלודה
נשענים על עמוד שידרה
בניינים תלושים באפור ושחור
ניכור ברחובות
אני עומד לגמור
בדלי סיגריות מונחים על פרחי זהב קטנים
אבל אני יודע שהזמן קצוב, העולם מחליד
כל רגע שעובר אני מאפיר
אני יודע
זה עולם רפאים
בניתי קופסא מבטון ופלדה
נשארתי בפנים מסוגר בתוך בועה
סדקים שנפערים בגופי מגלים ריקנות
מגלים
שאין אני
לא אנסה להרגיש, כי יבש וקריר
אני יודע שהזמן קצוב העולם מחליד
כל רגע שעובר אני מתפורר
אני יודע שהזמן קצוב
ושאוותר
|
||||
10. |
77
05:17
|
|||
אני בכפולות של 77
בכל תדפיס שלי
החלל
שבחתכי כפות ידי
גדל
והרוח שנושף עלי
אנרגיית אלוהים
נעשה עדין ומלטף את לחיי
הסמוקות
התמונות שלמות יותר
התמונות צריכות להיות שלמות
פחות.
השביל נקי מעלי שלכת
כאבי פרידה
או
אבק דרכים ישן
והאופק
ברור
וצלול
מנוקד באלפי כוכבים
והפעם אגע וארגיש את האש שבין ציפורני
עכשיו כשהשביל בלע עם הזמן את קודי ההשכלה המדריכים
השקט מונח במקומו
|
||||
11. |
בבואת מראה
01:32
|
|||
12. |
שבוי
07:03
|
|||
שבוי
פנים מול המראה
עיניי פקוחות בחזרה
ואין שם שקט או תכלית עצמית
יש שם רק מבט אחד מופתע
קרוב
נצמד לנגיעה
קרירות מתכת אטומה
טביעת האצבע היא היחידה
רחוק מלהיות קרוב
אני שובר את המראה
עדיף לי לשקר
מערפול שפיות רגעית
מתפוררת מציאות
קולות בפנים שאין אני יוצר
מעבדות להשתחרר
נזרקת אנקה
מתרסקת אשליה
השקפה חזותית של כלא
מאסר עולם
השתקפות חיצונית משתנה כל רגע שעובר
יציבות אישית קבועה שנשמרת בין דקה לדקה
שבריר הזמן נשרף באש קרה
המכונה שלי נשרפת בעצמה
חסרת תחושה
השתקפות אמת הזויה עומדת מול מראה
הצגה של החיים, כיוונים שני ממימדים
מעבדות להשתחרר
חי כאן במקום אחר
|
||||
13. |
קשה לפתוח את העיניים
08:03
|
|||
קשה לפתוח את העיניים
נקודת אור חלשה לוחצת לי על הרשתית
מאירה את המערה
בירוק העדין של עיניי
מרגיש את הלסתות, איך שיניי מתפוררות
איבריי כושלים
הקירות עלי סוגרים
צמא למות
בעוד רגלי מובילות אחר האור
שואף רסיס של עצמות מאיזה קבר מאחור
מרגיש את הלסתות, איך שיניי מתפוררות
איבריי כושלים
הקירות עלי סוגרים
גופי מתחיל לזוז
קרן שמש דקיקה
ציפורני מדממות מאחיזת המחשבה
מכונות פלדה מופעלות על הרכה
גולגולות ראשי מתרסקות
אני חופשי...
|
Streaming and Download help
If you like הארנב הלבן, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp